מַעֲשֶׁה בְחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה מְגַלְגֵּל בְּגִילּוּיִם וְלָקָה בְדַלֶּקֶת. וְרָאוּ אוֹתוֹ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים וּצְלוֹחִית שֶׁל מַיִם בָיָדוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ולקה בדלקת. ולבסוף לקה בחולי דלקת מחמת שלא נזהר ושתה מגילוי וראו אותו ביוה''כ שהיה צלוחית של מים בידו כדי להקל עצמו מן החמימות שגברה עליו ואע''פ שאין לאחר לעשות כן ביה''כ לצנן עצמו בכוס מלא מים:
שהיה מגלגל. היה מלגלג באיסור גילוי ולא היה חושש לזה ודוגמתו בפ''ה דנזיר הל' ב' היה מגלגל בנזרו אילו גילגל לא היה נשאל וכו':
רִבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁאוּל מִשְׁתָּעֵי אָהֵן עוֹבְדָא. עוֹבְדְא הֲוָה אִיתָא חָדָא 12a דַהֲווָת מְרַחֲמָא מִצְווָתָא וּבַעֲלָהּ שָׂנָה מִצְווָתָא. אֲתַא חַד מִסְכֵּן וִיהָבַת קוֹמוֹי וַאֲכַל. אַרְגִּישַׁת בְּבַעֲלָהּ. אִסְלִיק וּטְמָרָתֵיהּ בְּעִילִיתֵיהּ. תָּבַת קוֹמֵי בַעֲלָהּ וַאֲכַל וּדְמָךְ לֵיהּ. אֲתַא חִיוָא וַאֲכַל מִן קוֹמוֹי. קָם בַּעֲלָהּ מִן שִׁינִּיתֵיהּ וּבְעָא מֵיכוּל. שָׁרֵי הַהוּא דְעִילִיתָה מַלּוּלֵי. הָדָא אָֽמְרָה. יָשֵׁן מוּתָּר. כְּרִיךְ הֲוָה. וְאֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם יִיחוּד. כִּ֣י נִאֵ֗פוּ וְדָם֙ בִּֽידֵיהֶ֔ן. מִכֵּיוָן דְּלָא הֲוָה חֲשִׁיד עַל דָּא לָא חֲשִׁיד עַל דָּא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
דהות רחמא מצוותא. היתה אוהבת לעשות מצות וצדקות ובעלה היה שונא מצות ובא עני א' ונתנה לו האשה לאכול וכשהרגישה שבעלה בא לבית העלתה להעני בחדר עלייתה והטמינה אותו וחזרה ובאת לפני בעלה וערכה לפניו לאכול ואכל וישן לו ובא הנחש ואכל ממה שנשאר ועומד לפניו ולאחר שניער משנתו היה רוצה לחזור ולאכול והתחיל העני הזה היושב בעלייה לדבר ולהזהירו שלא יאכל כי אכל הנחש ממנו:
הדא אמרה ישן מותר. בתמיה הא חזינן דהנחש אכל כשזה היה ישן וקשיא לר' אלעזר ולר' חנינא דאמרי ישן מותר:
כריך הוה. כלומר הנחש הזה היה רגיל שם ודוגמתו בסוף קידושין אם היו כרוכין אחריה וכלומר שזה היה כרוך ורגיל בבית ולא היה אימתו עליו אבל בעלמא אימת ישן עליהן ובתרומות גריס בריר הוה והיינו הך שהיה לבו ברור ובטוח ודעתו גסה עליו לפי שהיה רגיל שם:
ואינו אסור. האשה עליו משום ייחוד שנתיחדה עם העני הזה ומשני כי ניאפו ודם בידיהם כתיב החשוד על הניאוף חשוד על שפיכת דם ומכיון שהעני הזה לא חשוד על ש''ד שהרי הזהירו לבעל הבית שלא לאכול ממה שאכל הנחש לא חשוד על הניאוף:
מַעֲשֶׁה בְטַבָּח אֶחָד בְּצִיפּוֹרִין שֶׁהָיָה מַאֲכִיל אֶת יִשְׂרָאֵל נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת. פַּעַם אַחַת עֶרֶב יוֹם הַכִּיפּוּרִים עִם חֲשֵׁיכָה שָׁתָה יַיִן הַרְבֶּה וְנִשְׁתַּכֵּר. וְעָלָה לָרֹאשׁ הַגָּג וְנָפַל וָמֵת. הִתְחִילוּ הַכְּלָבִים מְלַקְקִין בְדָמוֹ. אֲתוּן וּשְׁאָלוּן לְרִבִּי חֲנִינָה. מַהוּ מֵיעֲבַרְתֵּיהּ מִן קוֹמֵיהוֹן. אָמַר לָהֶן. כְּתִיב וְאַנְשֵׁי קֹ֖דֶשׁ תִּהְי֣וּן לִי֑ וּבָשָׂ֨ר בַּשָּׂדֶ֤ה טְרֵפָה֙ לֹ֣א תֹאכֵ֔לוּ לַכֶּ֖לֶב תַּשְׁלִכ֥וּן אֹתֽוֹ׃ זֶה גָזַל אֶת הַכְּלָבִים וְהֶאֱכִיל אֶת יִשְׂרָאֵל נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת. אַרְפּוּן לוֹן. מִדִּידְהוֹן אִינּוּן אֲכָלִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ארפון לון. הניחו אותן שמשלהן הן אוכלין:
מהו מיעברתיה מן קומיהון. אם מותר להעבירו מלפניהן ולטלטלו ביום הכפורים:
חַד בַּר נַשׁ הֲוָה לֵיהּ חַד גְּרַב מֻגְלֵי בָּעֲרוּבַת צוֹמָא רַבָּא. אֲזַל בָעֵי לְמִישְׁפְּכֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ חַבְרֵיהּ. אַייְתִי וַאֲנָה שָׁתֵי לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מֻגְלֵי הֲוָה. אֲמַר לֵיהּ. מָרֵיהּ דְּיוֹמָא קָאִים. לָא אִסְפַּק מִיטְעַם עַד דְּאִיתְחַלְחַל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לא חשב למישתי ולא אספק מיטעם. בעוד שהיה חושב לשתות לא הספיק אחר שטעם מעט עד שנתחלחל מחמת הארס אשר ביין וקמ''ל דאין סומכין על הנס במקום סכנה:
מריה דיומא קאים. הבורא ואדון היום הזה שציוה לאכול ולשתות יעמוד לי שלא אהיה ניזק:
רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. כָּל אִירְסִים מַעֲלִין חַטָּטִין וְשֶׁלָּנָחָשׁ מֵמִית. רִבִּי חִייָה אָמַר. אֵין נִשְׁאָלִין עַל הַגִּילּוּיִם. רִבִּי יִרְמְיָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. מָרֵיהּ דִּשְׁמוּעֲתָא אִשְׁאִיל לֵיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מריה דשמועתא אישאיל ליה. ובתרומות שאל ליה כלומר דקאמר הש''ס ר' זעירא מריה דשמועתא הוא שאירע לו מעשה כזה כדלקמיה והוא שואל ממנו בודאי יחמיר עליו:
ר' ירמיה בעא קומי ר' זעירא. שאל ממנו בענין הגילוי:
אין נשאלין על הגילוים. השואל אם לשתות מן הגילוים אין הנשאל נזקק לו וכדרבי ינאי ור' יונתן לקמן:
מִתְנַמְנֵם הֲוָה. רִבִּי זְעִירָא הֲוָה יְתִיב אֲכִיל בְּרַמְשָׁא. אִיטְפֵי בּוּצִינָּא יְיַב יָדֵיהּ עַל תּוּמַנְתָּא. אַדְלְקוֹן בּוּצִינָּא אַשְׁכְּחוֹן אָהֵן שְׁפִיפוֹנָא שֶׁהוּא דוֹמֶה לִשְׂעָרָא כָּרִיךְ עַל תּוּמַנְתָּא. אֲמַר לֵיהּ. רְשִׁיעָא. לָא הֲוִינָא זְהִיר לָךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתנמנם הוה ר' זעירא. כשהיה יושב ואוכל בלילה וכבה הנר ונתן ידו על תומנתא הכלי והמדה אשר לפניו עד שידליקו הנר וכשהדליקו מצא שפיפון דומה לשערה כרוך על הכלי וא''ל רשע אילולי שהדליקו הנר לא הייתי נזהר בך:
אָמַר רִבִּי אִמִּי. צְרִיכִין אֲנָן חֲשָׁשִׁין עַל מַה דְבִרְייָתָא חֲשָׁשִׁין. אֲסִיר לְמִיתַּן פְּרִיטִין גַּו פּוּמֵהּ. פִּיתָּתָא תְּחוֹת בֵּית שִׁחְייָא. תַּבְשִׁילָא תּותֵּי עַרְסָא. וּלְמִיצַּע סַכִֵּינָא גַּו אֵיטְרוֹגָא וְסַכִּינָא גַּו פּוּגְלָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. כָּל זִיעָה דְנַפְקָא מִבַּר נַשָּׁא סַם הַמָּוֶת הִיא חוּץ מִזִּיעַת הַפָּנִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ולמיצע. לתחוב הסכין בתוך האתרוג או הצנון שמא יפול אדם על חודו:
תבשילא תותי ערסא. שמא יפול בו דבר המזיק א''נ מפני רוח רעה ששורה עליהן:
פיתתא. פת לחם תחת בית שחיו מפני הזיעה:
פריטין גו פומה. מפני שיד הכל ממשמשין בהן ופעמים יש עליהן רוק יבש של מוכי שחין או זיעת האדם שהוא סם המות חוץ מזיעת הפנים כדלקמן:
צריכין אנן חששין. צריכין לחוש ולהזהר ממה שהבריות אומרין שיש לחוש כדמסיק ואזיל:
אָמַר רִבִּי יַנַּאי. אִין קָטָא קָטָא שִׁיחוֹר. וְאִין אוֹבַד אוֹבַד מַרְגָּלִי. רִבִּי יוֹנָתָן כִּי הֲוָה בַּר נַשׁ שְׁאִיל לֵיהּ אֲמַר לֵיהּ. עַרְבָא דְּנַפְשָׁךְ אֲנָא. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אִילּוּ לְלוּדִין זַבִּינְתְּ גַּרְמָךְ זַבִּינְתָּה גַרְמָךְ בְּדָמִים יְתֵירִין. וָכָא בְדָמִין קְלִילִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ערבא דנפשך אנא. וכי ערב אני לנפשך ולהתיר לך גילוי וספק סכנה וכן היה ר''ל אומר אילו מכרת עצמך ללודים האוכלים בשר האדם בדמים יתירים היית מוכר עצמך וכאן למה לך למכור נפשך בדמים מועטין ובשביל הנאה מועטת כזו לא תסכן עצמך:
אמר רבי ינאי אין קטה קטה שיחור. כך היה משיב ר' ינאי לכל הרוצים להכניס עצמן בספק סכנה אם הוא חוטב חוטב הוא פחם ואם אובד אובד הוא מרגלית כלומר מה יעלה בידו ולמה לו לזה שבשביל דברי שיבוש מכניס עצמו לספק איבוד נפשו. לחטוב עצים תרגום ירושלמי למיקטב קיסין:
רַב אָמַר. חבי''ת אָסוּר. חמפ''ג מוּתָּר. חֲתִיכַת דָּג שֶׁאֵין בּוֹ סֵימָן. בָּשָׂר. יַיִן. תְּכֵלֶת. אָסוּר בְּחוֹתָם אֶחָד. חִילְתִּית. מוּרִייֵס. פַּת. גְּבִינָה. מוּתָּר בְּחוֹתָם אֶחָד. אָמַר רִבִּי יוּדָן. טַעֲמָא דְרַב. כָּל שֶׁאִיסּוּרוֹ מִגּוּפוֹ אָסוּר בְּחוֹתָם אֶחָד. עַל יְדֵי תַעֲרוֹבֶת מוּתָּר בְּחוֹתָם אֶחָד. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּרַ בָּא רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה רִבִּי בָּא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הַכֹּל מוּתָּר בְּחוֹתָם אֶחָד חוּץ מִן הַיַּיִן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חבי''ת. סימן הוא כדמפרש לקמיה:
חתיכת דג שאין בה סימן. להכיר אם הוא ממין טהור או לא וכן בשר יין תכלת כל אלו אסור בחותם א' לשלחן ביד הנכרי לפי שדמיהן יקרין וחיישינן לאחלופי:
חמפ''ג. חלתית קורט של חלתית דתנן במתני' לקמן דשל עכו''ם אסור מפני שחותכין בסכין שלהם וחורפיה מחליא לשמנוניתא לשבח:
מוריס. שדרכן לתת לתוכו יין:
פת. ואם הוא נמשח בשומן נאסר משום בישולי עכו''ם ונבלע בפת:
גבינה. משום עירוב חלב טמא וכל הני משום איסור תערובות הן אם הן של נכרים לפיכך לא החמירו בהן ובחותם אחד מותר:
הִפְקִידוֹ אֶצְלוֹ בְחוֹתָם. רִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי מָנָא. חַד אָמַר אָסוּר. וְחַד אָמַר מוּתָּר. מַה פְלִיגִין. בָּהֲנָאָה. אֲבָל בִּשְׁתִייָה אָסוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הפקידו אצלו דחותם. כשהוא חתום בחותם אחד ולא ייחדו בקרן זוית:
מה פליגין בהנאה. דמר סבר חיישינן לאיחלופי ביין שלו והלכך אסור בהנאה ומר סבר לאחלופי לא חיישינן אבל בשתיה אסור לד''ה דלזיופא מיהת חיישינן שמא זייף הנכרי ונגע בו ושתה מיניה ויין של ישראל שנגע בו עכו''ם מותר בהנאה ואסור בשתיה:
תַּמָּן תַּנִּינָן. אֵצֶל הַנָּכְרִי כְּפֵירוֹתָיו. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. דְּמַאי. רִבִּי חֲנַנְיָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנִי. מַה. כְּפֵרוֹתָיו מַמָּשׁ טַעֲמוֹ פוֹטֵר טֵבֵל בָּרוּר מִמָּקוֹם אַחֵר. אָמַר לֵיהּ. וּלְכֹל דְּבָהּ. וְלֹא עַל יְעוּת רִבִּי חֲנִינָה מַתְּרִס לְקִיבְּלֵיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מה כפירותיו ממש. כלומר אם האי דקאמר כפירותיו היינו דכפירותיו של נכרי ממש הן:
טעמו פוטר. כלומר ופירושו הוא דפטורין ממעשרות כמו פירות של נכרי ממש וקשיא טבל ברור במקום אחר בתמיה וכי אם הפקיד אצלו טבל ברור נימא נמי דפטורין ממעשרות ואמאי הא איכא נמי למימר שמא לא החליף אותן בפירותיו והרי הן טבל ברור מונחין במקום אחר ולמה יפטור ממעשרות והתם בדמאי לא גריס תיבת טעמו אלא ה''ג מה כפירותיו ממש פטור טבל ברור במקום אחר וכדפרישית ובעל הבעיא דגריס שם ר' ירמיה קומי ר''ז בזה נראה כגי' זו ר' חנינא ובעא קומי ר' אחא כדמשמע שם בתר כן:
א''ל ולכל דבה. וכן הוא בדמאי כלומר ולכל שיש לך לומר בה אם טבל הוא נשאר טבל ואם חולין מתוקנים הפקיד הרי הן פטורין כפירותיו:
ולא על יאות ר' חנינה מתריס לקיבליה. כלומר לאו שפיר עבד ובחנם הי' מתריס לנגדו להקשות לו קושיא זו דודאי לא אמרינן כפירותיו שהן פטורין אלא בהפקיד חולין מתוקנין:
תמן תנינן. בפ''ג דדמאי המוליך חטים לטוחן כותי וכו' לטוחן נכרי דמאי המפקיד פירותיו אצל הכותי וכו' אצל הנכרי כפירותיו ופריך התם בהאי תלמודא הכא את אמר לטוחן הנכרי דמאי והכא את אמר כפירותיו. דמשמע שהן פטורין לגמרי ומשני כאן בקופה בקופות וכאן פירות בפירות כלומר ברישא שדרך להוליך להטוחן בקופה ובמידה חיישינן שמא נתחלפה קופתו עם של קופת ע''ה שהניח ג''כ שם כמידה זו לטחון אבל בסיפא שהפקיד אצלו פירות שלא במידה וליכא למיחש כ''א שהחליף אותן בפירות שלו והלכך דינן כפירותיו ועלה גריס האי בעיא והתם גריס ר' ירמיה בעא קומי ר' זעירא:
רִבִּי אַסִּי רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם בֶּן בַּתִירָה. יַיִן נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל לַבּוֹר יִמָּכֵר כּוּלּוֹ לְגוֹי חוּץ מִדְּמֵי יַיִן נֶסֶךְ שֶׁבּוֹ. רִבִּי אַסִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. 12b סְתָם יֵינָם שֶׁלְּגוֹי אָסוּר וְאֵינוֹ מְטַמֵּא. הִפְקִידוֹ אֶצְלוֹ אָסוּר בִּשְׁתִייָה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה. רִבִּי זְעִירָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. מַה. בִּמְיַיחֵד. אָמַר לֵיהּ. בְּמַפְקִיד. אָתָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שָׁלֹשׁ יֵינוֹת הֵן. שֶׁרָאָה גוֹי מְנַסְּכוֹ ווַדַּאי דַעֲבוֹדָה זָרָה מְטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה כְשֶׁרֶץ. סְתָם יֵינָם שֶׁלְּגוֹי אָסוּר וְאֵינוֹ מְטַמֵּא. הִפְקִידוֹ אֶצְלוֹ בְחוֹתָם אֶחָד אָסוּר בִּשְׁתִייָה וּמוּתָּר בַהֲנָאָה. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָה. חֲמִי מָה מַר. לֹא מַר אֶלָּא בְחוֹתָם. הָא בְלֹא חוֹתָם אָסוּר בִּשְׁתִייָה וּבַהֲנָייָה. הוֹרֵי רִבִּי לָֽעְזָר בִּמְיַיחֵד. וַהֲוָה רִבִּי זְעִירָה חֲדִי בָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הורו ר' לעזר במייחד. לו קרן זוית דוקא מותר בהנייה ולא במפקיד בלא חותם כלל והוה ר' זעירא חדי בה דודאי כך קיבל מר' יוחנן ואיפשיטא ליה בעייה:
חמי מה אמר. ראה ותדקדק בדברי ר' אבהו בשם ר' יוחנן דלא אמר דמותר בהנאה אלא כשהוא בחותם ומפני שאינו חותם בתוך חותם אסור בשתייה אבל בלא חותם כלל אפי' בהנייה אסור וזה דלא כדבעי ר' יסא מימר מעיקרא דגם במפקיד לחוד מותר בהנייה:
שראה נכרי. יין נסך ודאי שראה נכרי מנסכו דין ע''א יש לו ומטמא טומאה חמורה כשרץ:
אמר ליה. לא במפקיד קאמרי לך ואף ע''פ שלא ייחד לו קרן זוית:
מה במייחד. אם דוקא במייחד לו קרן זוית בביתו של נכרי בזה התירו בהנאה:
הפקידו אצלו. יין שלו:
סתם יינו של נכרי אסור. בהנאה אבל אינו מטמא כיין נסך שהוא מטמא טומאה חמורה כדלקמן:
יין נסך שנפל לבור וכו'. רבי יוחנן קמ''ל דבן בתירא כרשב''ג ס''ל במתני' לקמן פ' השוכר את הפועל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source